אלוהים מציל כל יכול פנטוקרטור ישו מסיני סמל ישו יושב על כיסא רחצה מפוליאסטר

השעה 04:00 לפנות בוקר שעון ירושלים. אני יושב מול הדלת דירה המפוארת ברחוב הירקון בתל אביב, של ידידי דניאל, על מנת לאסוף אותו לתפילת שחרית עם מניין ב"כולל האברכים" שבשכונת התקווה. כבר שבוע שלם אנחנו לא נפגשים מאז שאני מקפיד לצלצל אליו לפני כל תפילה כדי להזכיר לו, "דניאל היקר, יש לכוון לכוון את ליבנו לאבינו שבשמיים, ובוודאי שניפגש בחצות חיינו".

עד היום, אני זוכר בחדות כיצד נפגשנו לראשונה בשנת לימודינו הראשונה כשלמדנו בחברותא בישיבת "תורת אמת" שבירושלים. מבחינתי ראיתי בו תלמיד חכם, כשבמשך כל שעות הלימודים אין הוא זז מהגמרא, ומצד שני הוא היה מלא שמחת חיים וקריאת "ל'חיים" לא הייתה זרה לו כשאנחנו נפגשים ליד "שטיבלך" של חסידי חב"ד בשכונת גאולה בימי ראשון בצהריים של החורף הירושלמי.

בינתיים המחוגים זזים, וכבר השעה 04:20 לפנות בוקר. דניאל לא עונה לטלפונים ולא מצלצל. אני דופק על דלת הבית בחוזקה, אולי זה יעיר אותו. כלום. בשמיים כבר מזמן לא נראים כוכבים. אני יורד לבית הכנסת בשכונת התקווה
ותוך כדי הליכה אני מתפלל, "ריבונו של עולם בבקשה דאג שדניאל יבוא לתפילת שחרית".

ואכן הנס קרה! דניאל נכנס לבית הכנסת יחד עם דודו אברהם שבא באופן מיוחד לפקוח על כך שדניאל יתפלל תפילת שחרית בזמן. לאחר שדניאל סיים את התפילה "שמונה עשרה" בכוונה גדולה הוא פנה אלי ואמר: "דוד, לא תאמין מה קרה. התעוררתי בשעה 04:15 אך לא קמתי כי הייתי מאוד עייף. לפתע, עיניי נפקחו כלפי מעלה וראיתי שני מלאכים לובשים חלוקים לבנים ומעל ראשם יש שני כנפיים גדולים כבני אדם. הם הסתכלו עליי במבט רציני ואמרו לי: "דניאל הישן?! קום לך מהר ועשה מצוות אחר מצוות וזה יגן עליך". מיד קמתי ממיטתי ויצאתי מביתי והנה אתה כבר דפקת על הדלת. מי היו שני מלאכים אלו?" השבתי לו: "אל תשאל אותי שאלות, קודם כל נלך ללמוד גמרא עם הרב שלנו הלא הוא הגאון רבי יוסף יצחק כהן ולאחר מכן נדבר על כך האם היו אלו שני מלאכים או לא היו מלאכים".

כשהגענו לביהמ"ד מיד נכנסנו יחד לכיתה והתחלנו ללמוד גמרא במסכת "ברכות" בדף י"ד עמוד ב". במשך חצי שעה למדנו את הגמרא בהתלהבות רבה, כאילו שנינו היינו מלאכי מרום. לפתע הרב שלנו שאל אותנו פתאום, "מה דעתכם על שני המלאכים שבאו לדניאל אמש?". כולנו הנדנו בראשנו בחיוב והדמנו כי זה לא אפשרי שיבואו שני מלאכים באמצע הלילה ויעוררו בזה את דניאל שיקום ויתפלל בבוקר. אך הרב שלנו חזר ושאל, "אתם בטוחים על כך?!". כולנו ענינו כאיש אחד בקול גדול, "כן!!". הרב שלנו ענה לנו ברצינות רבה: "אתם טועים. כן היו שני מלאכים שבאו לדניאל בלילה כדי לעורר אותו לכוון לבו לאלוהים, וזה הזמן שדניאל יחזור בתשובה בהיותו עדיין בחור צעיר, שלא יהיה לו אחר כך ייסורי מצפון כאשר יזדקן, ויאמר לעצמו: "מי יתן והייתי עושה תשובה כשהייתי בחור צעיר ולא בזיקנתי".

דניאל נדהם לשמוע את דרשת הרב שלנו, מיד פרץ בבכי והודה להקב"ה שזיכה אותו לראות מלאכים באמצע הלילה ולהחזירו בתשובה שלמה.